נובמבר 2016 ייזכר לדיראון עולם כ – "יום הכיפורים של הסוקרים". היום שבו היה נדמה שתחום ביצוע הסקרים יפסיק להתקיים בשל חוסר אמון הציבור. בואו נחזור רגע מעט בזמן כדי להבין מה הוביל לחששות האלו. בחודש יוני 2016 התקיים בממלכה המאוחדת משאל העם בנוגע לברקזיט, העזיבה של בריטניה את האיחוד האירופאי, ואף על פי שתוצאות הסקרים הראו על קרב צמוד התגלה בסוף כי הפורשים זכו ברוב קולות. כל זאת הגיע כשנה לאחר מרוץ בחירות צמוד שגם בו הסוקרים בבריטניה לא הצליחו לקלוע למטרה. אך בנובמבר 2016 התקיימו הבחירות החשובות ביותר בעולם – הבחירות לנשיאות האמריקאית ושם כל הסקרים הראו כי הילארי קלינטון עתידה לנצח, אך כולנו יודעים מי היה זה שידו יצאה על העליונה.
את שרשרת הכישלונות המפוארים האלו של מבצעי הסקרים אפשר להרחיב עוד הרבה, אך לצד זאת עלינו לזכור גם את ההצלחות המרובות של מכוני הסקרים לאורך השנים. כדי להבין מדוע עולם הסקרים לא עומד בפני כיליון עלינו להעמיק את מבטנו ולדון באילוצים ובהטיות השונות אשר עלולים להשפיע על תוצאות הסקרים וזה מה שאנחנו מתכננים לעשות במאמר זה.
אילוצים אשר משפיעים על תוצאות הסקרים
בפתיחת דברינו הצגנו את דברי המבקרים שיצאו נגד מכוני הסקרים, אך למען ההגינות חשוב לציין כי גם כאשר הסקרים לא חוזים את תוצאות האמת, הדבר לא אומר בהכרח שמכוני הסקרים כשלו. אם ניקח את הדוגמה של ניצחון טרמאפ בבחירות לנשיאות האמריקאית אז נוכל לראות כי בפועל מרבית המצביעים האמריקאים אכן הצביעו להילארי קלינטון, אך בשל צורת הבחירות האמריקאית יצא שבסופו של דבר היא קיבלה פחות קולות אלקטורלים מה שהשפיע על תוצאות הבחירות. בחלק זה אנחנו רוצים לסקור את האילוצים השונים שמשפיעים על תוצאות הסקרים ומקשים עלינו לדייק בחיזוי התוצאות. יש להדגיש כי חלק מהאילוצים ייחודי למדינת ישראל בעוד מרביתם משותפים לכלל העולם.
- מסגרת הדגימה
הדבר המובן מאליו הוא שככל שנדגום יותר אנשים כך נוכל לקבל תוצאות מדויקות יותר. אך בפועל אין ביכולתנו לסקור את כול האוכלוסייה מטעמי תקציב, אך גם סביב אלו שאנחנו כן סוקרים ישנם קשיים מסוימים. בואו וניקח למשל את קובץ הנתונים שבו משתמשים כדי לבצע סקרים. מדובר על מסד נתונים שמכיל את כול פרטי התקשורת של אזרחי מדינת ישראל, אך בפועל הוא לוקה בחסר ומכיל ברובו מספרי טלפון נייחים שמרבית האנשים כבר לא משתמשים בהם. - פאנל אינטרנטי
בשנים האחרונות אנחנו רואים שימוש הולך וגובר בפאנלים אינטרנטיים כדי לבצע סקרים. מדובר על פלטפורמות ייעודיות אשר משתתפים בהם אזרחים מכל שכבות האוכלוסייה שמעוניינים להשיב על סקרים במגוון של נושאים. למרות הפופולריות והאפקטיביות של שיטה זו, חשוב לזכור כי לא כל האוכלוסיות משתמשות באינטרנט וכך אנחנו יכולים לפגוע במדגם ולהחסיר ממנו מגזרים כמו המגזר החרדי. - הקול הצף
אם נבחן את תוצאות סקרי הבחירות שמבוצעים בימים האחרונים שלפני מועד הבחירות נוכל לראות כי אחוז המשיבים שמעידים כי הם עדיין לא החליטו למי יצביעו הוא גבוה. החלטות של הרגע האחרון הן דבר שמאפיין מצביעים רבים ובאפשרותו להביא לתוצאות מפתיעות שהסקרים לא חזו. אם ניקח לדוגמה את מערכת הבחירות הישראלית של שנת 2006 נראה כי בסקרים הראשונים שביצענו במאגר מוחות מפלגת הגימלאים קיבלה בין מנדט לשניים, אך בהמשך הדגימה זיהינו כי מצביעים רבים מתלבטים בנוגע למפלגה זו אשר בסופו של דבר השיגה שבעה מנדטים.
- אחוזי הצבעה
ככל שאחוזי ההצבעה במערכת בחירות מסוימת נמוכים, כך סיכוי הדיוק של הסקרים קטנים. בשנים האחרונות אנחנו רואים תחושת מיאוס בעם וחוסר אמון כי ההצבעה בבחירות עשויה להשפיע. ביטויים כמו: "אין למי להצביע" ו – "אין לי סיכוי להשפיע" נפוצים מאוד ובפועל הדבר משפיע בכיוון ההפוך – כל קול הופך ליותר משמעותי וזאת בעוד הסקרים ממשיכים להתבסס על מפתח אחוזים של כלל האוכלוסייה. - אי רלוונטיות של הצבעות עבר
בסקרים רבים נתקלים בסירוב של המשיבים לענות על שאלת השאלות – "למי אתה מתכנן להצביע?". כדי לעקוף את הסירוב הזה פיתחו הסוקרים שיטות ודרכים אשר מבוססות על דפוסי ההצבעה של אותו מצביע ועל מה שנקרא "הצבעה מבית אבא". אך בתקופה שבה אנחנו חיים יש תופעה הולכת וגוברת של מפלגות אווירה, מפלגות טרנדיות שכובשות מצביעים, ושל תחושה כי אין יותר רלוונטיות לאידיאולוגיה. בפועל התוצאה היא שקשה יותר לנבא את התוצאות בצורה מושכלת ויש כאלו שנופלים להישענות על ספינים ופייק ניוז. - הצבעה אסטרטגית
המשחק הפוליטי הישראלי הוא מרתק למדי ואחת מהתופעות המעניינות ביותר היא מה שנקרא הצבעה אסטרטגית. זוהי תופעה שבה מצביעים למפלגה שהיא לא הבחירה הטבעית כדי להעביר מסר או כדי להגיע לתוצאות מסוימות. כך למשל בבחירות מועד א' של שנת 2019 רבים ממצביעי מפלגת העבודה החליטו להצביע למפלגת כחול לבן כדי להחליף את השלטון המכהן. - משקרים בסקרים
אחת התופעות המוכרות ביותר היא זו של אנשים שמשקרים בסקרים כדי להשפיע על התוצאות שלהם. יש מקרים שבהם אנשים משקרים על דעת עצמם ויש מקרים שבהם גורם מסוים עומד מאחורי היוזמה, אך אף על פי שהסיבות לכך יכולות להיות רבות ומגוונות ההשפעה היא דומה על תוצאות הסקר.
קיימים עוד אילוצים וסיבות שיכולות להשפיע על תוצאות הסקרים. דברים כמו רצייה חברתית או אפילו השפעת פרסום הסקרים על נסקרים עתידיים, וכמובן שאי דיוק או הטיות מתודולוגיות כאלו ואחרות יכולים להשפיע גם הם על התוצאות, אך הסיבות שמנינו הן העיקריות והמהותיות ביותר.
מאגר מוחות – מכון הסקרים המוביל בישראל
את הדברים האמורים במאמר זה אתם יכולים לקרוא בהרחבה בספרו של מנכ"ל מאגר מוחות – פרופ' יצחק כ"ץ. בספרו "עם הסקר" בוחן פרופ' כ"ץ את עולם הסקרים ומציג מניסיונו העשיר כמה דוגמאות מאירות עיניים אשר יעזרו לכם להבין את התחום בצורה ברורה ופשוטה יותר. מכון המחקר מאגר מוחות מוביל את תחום הסקרים בישראל כבר שנים רבות ובזכות ההכרות המעמיקה שלנו עם שיטות הסקירה השונות וההטיות האפשריות, אנחנו מסוגלים לספק ללקוחותינו סקרים מדויקים שבוחנים את הנושאים המורכבים ביותר.