הקשר ההיסטורי בין חוות דעת משפטית לסקרים

by מאגר מוחות ניהול אתר
1 month ago
63 Views

בהרבה מקרים בתי משפט ועורכי דין מזמנים סוקרים לשמש עדים מומחים בתביעות. למעשה הקשר ההיסטורי בין חוות דעת משפטית לסקרים מתחיל עוד בשנות ה-50 של המאה העשרים, כאשר בארצות הברית החלו להשתמש בסקרים ככלי חוות דעת משפטית בכל הקשור למותגים וסימונים מסחריים של חברות, וגם בהקשר של תחרות בלתי הוגנת בין יצרנים. מדובר על כלי שימושי מאוד אשר עשוי להשפיע עמוקות על החלטת השופט הדן בתיק. במאמר זה נבחן את הפונקציות השונות של הסוקר כעד מומחה ונסקור כמה הישגים היסטוריים שבהם הסקרים היו חלק בלתי נפרד מהחלטת בית הדין.

תפקיד חברת הסקרים בחוות דעת משפטית

הסוקר וחברת הסקרים אשר מתפקדים כעדים מומחים במתן חוות דעת משפטית, מסייעים למהלך המשפט בשלושה אופנים עיקריים.

  • הצגת הסקר – חברת הסקרים נדרשת להציג את הראיות המדעיות שעליהן ביססו את הסקר. הסוקר כמומחה מציג את המחקר האיכותני שנעשה ואת הקשר בין הסקר הספציפי הזה לנושא הנידון בבית המשפט.
  • הסבר סקר דעת הקהל – בהרבה מקרים משתמשים בסקרי דעת קהל ככלי לחוות דעת משפטית. במקרים אלו, וגם במקרים שבהם הסקר אינו בהכרח על אודות קהל הקהל, תפקידו של הסוקר הוא להציג את הנתונים הרלוונטיים בסקר ולהראות בדיוק כיצד הנושא הנידון משפיע על תוצאות הסקר.
  • חוות דעת מומחה – הסוקר הוא סמכות מוכרת על פי בית המשפט לדון בתוצאות הסקרים. לכן הסיכום של הסוקר ודעתו המנומקת יכולים להכריע את הדין.

הכלים המדעיים שבהם משתמשת חברת הסקרים לביצוע הסקר שיוצג בפני בית המשפט הם בעלי חשיבות מכרעת. השימוש בכלים מדעיים מדויקים ובמחקר איכותני מגבירים את הסבירות כי התוצאות יוכרו על ידי השופט כעדות מכריעה. גם חשוב לבחור בנציג רפרזנטיבי שהתנסה בעבר במתן חוות דעת משפטית שכן מדובר על תפקיד מלחיץ שדורש לא רק ניסיון רב שנים כדי להיות מוכרים כמומחים בתחום, אלא גם יכולת להציג את הנתונים בצורה משכנעת.

הקשר בין סקרים לחוות דעת משפטית

סקרי דעת קהל ככלי משפטי לאורך השנים

ציינו בתחילה כי בעבר היה נהוג להשתמש בסקרי דעת קהל לבירור של מחלוקות על תדמית וגניבת מותגים. אלו הם נושאים שדעת הקהל היא, באופן בלתי מתפשר, זו שקובעת ותכריע את הכף. אך לאורך השנים גילו בתי המשפט כי סקרי דעת קהל הם כלי שימושי גם בתביעות ייצוגיות. לא נצטרך ללכת רחוק מידי למדינות זרות, אצלנו בארץ אפשר להזכיר את המקרה של התביעה הייצוגית נגד חברת תנובה בשנת 1955 (פרשת הסיליקון בחלב) אשר הוכרעה על ידי השופט משה טלגם בפסיקה חסרת תקדים שקבעה פיצוי של כ-55 מיליון שקל על בסיס עדות חברת הסקרים מאגר מוחות.

בהכרעת הדין אמר השופט טלגם כי … “על רקע זה אפשר להבין את ממצאי הסקרים, הממחישים את עוצמת הפגיעה בצרכנים, ואת תגובתם הנפשית והרגשית לעובדות שהתבררו, וכל אלו חשובים להערכת הנזק”. הסקר שנערך בפרשה זו סבב סביב השאלה, כמה השפיעה הפרשה על הצרכנים מבחינה נפשית ומבחינה צרכנית של הפסקת רכישת המוצר. כיוון שהוכח באופן שלא מתפרש לשני פנים כי הפרשה זעזעה את אמות הסיפים של החברה הישראלית, לא נותרה לבית הדין הברירה אלא לפסוק סכום פיצוי שעד אז לא היה כדוגמתו בישראל.

לאחר הפרשה הזו סקרים הפכו לחלק בלתי נפרד מאולמות בתי הדין וכיום נעשה שימוש בסקרים לא רק בנושאים שציינו עד כה, כי אם גם בנושאים נוספים כדוגמת קניין רוחני, סימנים מסחריים, תחרותיות במשק, מאבקים ציבוריים והרשימה עוד ארוכה.

לכל מקרה שלא תדרשו, אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר במאגר מוחות כדי שנוכל לספק לכם את השירות של חוות דעת משפטית.