בבלוג שלנו יש הרבה מאמרים ומידע בנושא של מחקר איכותני ומחקר כמותי, אבל לא תמיד יש לנו את האפשרות להיכנס אל עובי הקורה של השיטות השונות שבהן אנחנו משתמשים כדי לבצע מחקרים אלו. במאמר זה החלטנו לחרוג מעט ממנהגנו ולהציע לכם מבט מעמיק על מאחורי הקלעים של מכוני המחקר. אז אם אתם מתעניינים בכלים מתודולוגים, או אם אתם רוצים להבין איך עושים סקרים – כדאי שתכירו את ראיון העומק החצי מובנה שעליו אנחנו הולכים לדבר במאמר זה.
מה זה ראיון עומק חצי מובנה?
בראיון עומק חצי מובנה משתמשים כדי לבחון את עמדותיו של אדם במגוון נושאים, אך מותירים למראיין מרחב תמרון מסויים. השימוש הראשוני בראיונות עומק מגיע מתחום מדעי החברה, שם ניסו לאסוף מידע באמצעות שאלונים ארוכים שמהם גיבשו וחילצו תובנות שונות בהתאם למטרת המחקר. המטרה העיקרית של השימוש בראיון עומק היא להבין את המציאות כפי שהיא נחוות מנקודת מבטו של הנסקר. אין הכוונה בראיונות עומק לקבל תשובות חד משמעיות, או מסקנות ברורות. נהפוכו, המטרה של ראיונות מסוג זה היא לקבל מבט אינטימי אל תוך עולמם הפנימי של הנסקרים. המבט הזה מספק לנו תובנות שונות מאלו שהיינו מקבלים משאלון אמריקאי למשל, אך המהות של ראיונות אלו כאמור היא לא התשובה אלא הבנת הלך המחשבה של הנשאל.
הכוונה בראיון עומק חצי מובנה, היא לשאלון עצמו ולשאלות שכתובות בו. בעוד שראיון עומק מובנה יהיו לנו שאלות מדויקות שעלינו לשאול לפי סדר מסוים, בראיון עומק חצי מובנה אנחנו מאפשרים למראיין שליטה מלאה על הראיון ורק מספקים לו עוגנים ועמוד שדרה של שאלות כדי שהתשובות שנקבל עדיין יהיו בתחומים שרלוונטים למחקר שלנו. את כתיבת וניסוח השאלות מבצעים אחרי מחקר מדוקדק של תחום העיסוק, אך תמיד יש להביא בחשבון שהמראיין לא ישאל את הדברים כפי שהם ולכן חשוב לדעת כיצד לתמצת את עיקרי הדברים. בסקרי דעת קהל אנחנו משתמשים בגרסה מקוצרת של ראיון עומק חצי מובנה וזאת כדי לאפשר לנשאלים, במקומות המתאימים, להביע את דעתם בחופשיות. כחברת סקרים מקצועית החתומה על אמנות אנחנו מקפידים שלא להכתיב את התשובות לנשאלים, אלא להאזין להם ולהבין את המהות שמאחורי הדברים ולא רק לקבל תשובה של שחור ולבן.
בהמשך עוד נדבר בהרחבה על ההבדלים בין סוגי ראיונות העומק אך לעכשיו רק חשוב לנו להדגיש כי בראיון עומק חצי מובנה על הסוקר להיצמד לתמה כללית של שאלות, אך הדבר החשוב ביותר זו הדינמיקה שלו עם המרואיין, לעומת ראיון עומק מובנה שבו יש לנו סט שאלות קבוע ומוכן שעל פיו המראיין יפעל.
השימוש בראיון עומק חצי מובנה במחקר איכותני
לשם ההבהרה רק נגיד כי מחקר איכותני הוא מחקר שבו אנו יורדים אל השטח, לא בהכרח באופן פיזי, כדי לבצע סדרה של ראיונות עומק. החשיבות במחקר מסוג זה היא איכותם של הנתונים הנאספים, שכן כל נתון ונתון עלול להשפיע על תוצאות המחקר. אחת מאבני היסוד במחקר האיכותני, וגם בחברת סקרים, דורשת כי נגיע אל המחקר בלי השערות ותשובות שאנחנו רוצים לקבל כדי לאשש תאוריה מסוימת. מן הצד המדעי ישנה חשיבות עליונה להגיע ערוכים ומוכנים, כלומר לאחר מחקר מקדים איכותי, אך ללא דעות קדומות. המטרה היא לאפשר לתשובות האותנטיות ביותר להתגלות.
בבואנו למשל לנסח סקר דעת קהל בנושא כזה או אחר, נתחיל קודם כול באיסוף המידע הרב ביותר שאפשר על נושא המחקר שלנו. זה אומר למשל להשיג מספרי טלפונים רלוונטיים, להבין את היחסים המגדריים והגילאים של האזור ולבצע את כל ההכנות הנדרשות. לאחר מכן נשב לנסח סדרה של שאלות מובנות שאיתן הסוקר "ישחק" בהתאם להתפתחות השיחה. בניגוד לראיון מובנה, שבו הסוקר נצמד לסט השאלות ובו אין חשיבות להלך הרוח שהביא לתשובה, ובניגוד לראיון פתוח שבו מאפשרים למרואיין לדבר כאוות נפשו. בראיונות עומק חצי מובנים אנו מציעים את שביל הזהב כדי שנוכל מצד אחד לקבל סדרה של תשובות קבועות שיאפשרו לנו ניתוח מדעי, אך מן הצד השני נוכל להבין באמת ובתמים מה היא הכוונה שעומדת מאחורי התשובה.
מתי נשתמש בראיון עומק חצי מובנה?
אומנם אין חוקים קבועים בהקשר הזה, והרבה מכוני סקרים נוטים לשלב בין סוגים של שאלונים כדי להגיע לתוצאות מדויקות יותר. אך יש כמה מצבים שבהם השימוש בראיונות עומק חצי מובנים הוא תדיר יותר.
- כשאנחנו עדיין מגבשים את הנושא הראשוני ולא בטוחים איזה שאלות לשאול
- כאשר יש לנו יותר מהזדמנות אחת לראיין את אותו האדם
- כשאתה יודע מה אתה רוצה לשאול, אבל אתה רוצה להעצים את המשתתפים ולאפשר להם להרגיש יותר בנוח
- כשרוצים לקבל עוד מידע על נושא ולגלות צדדים חדשים בו
יתרונות וחסרונות של ראיונות עומק חצי מובנים
יתרונות
- מאפשר למרואיין לדבר בחופשיות ולשתף יותר
- מאפשר למרואיין להרגיש בשליטה
- מאפשר שיחה כנה ואמיתית
- יכול לחשוף לנו דברים בנוגע ליכולות הורבליות של המרואיין
- מאפשר דיאלוג
- יש לנו תמיד כיוון מנחה לראיון
- מאפשר להבין תהליכים ולא רק תשובות סופיות
- מספק נתונים רבים
חסרונות
- לא פשוט לעקוב ולתמלל
- חוסר עכביות – מראיינים שונים ישאלו שאלות שונות
- ישנם מרואיינים שנלחצים מהחופש שנלווה לראיון עומק חצי מובנה
- מראיין לא מנוסה יאבד שליטה על הראיון
- דורש יותר זמן מראיון מובנה
- דורש יותר משאבים
- צריך לראיין כמות נכבדת של אנשים
דוגמאות לשאלות שאפשר לשאול בראיון חצי מובנה
לפני שנציג את הדוגמאות השונות חשוב לנו להדגיש כי תמיד צריך להתאים את השאלות לנושא המחקר, אי אפשר באמת להשתמש בשאלות כלליות מוכנות מראש כי הדבר לא בהכרח יתאים למה שאנחנו רוצים לדעת.
- תחשוב על דרכים שבהן אתה משתמש בטכנולוגיה או באינטרנט למטרות מקצועיות
- מה הגורם העיקרי שהוביל אותך למעבר לטבעונות?
- באיזה סיטואציות את יוצרת קשר עם העירייה או המוקד העירוני?
- האם יש סיבות מיוחדות שגרמו לך לבחור בשכונה בה אתה מתגורר?
- האם תוכל לחלוק איתנו את חוויית השינה שלך בבית החולים?
- איך שמעת לראשונה על השירותים שלנו ומה היו הציפיות הראשונות שלך?
- איך היית מתאר את התקשורת שלך עם נציגי השירות שלנו?
במכון המחקר מאגר מוחות אנחנו מתמחים במגוון של מחקרים ובהתאם לנושא המחקר נוכל להציע את השיטה הנכונה והמתאימה למטרה. צרו איתנו קשר עוד היום כדי שנוכל להבין בדיוק איזה סוג מחקר אתם דורשים. מלבד סקרים אנחנו מציעים עוד קשת רחבה של שירותים כמו מחקרי שוק, בדיקות היתכנות, ייעוץ אסטרטגי ועוד.