סקרים הם חלק בלתי נפרד מחיינו וכל אחד ואחת מאיתנו נתקל בתוצאותיהם כמעט בכל אספקט של החיים. בין שמדובר על סקרי בחירות ובין שמדובר על מבחני טעימה, סקרים ותוצאותיהם משפיעים וישפיעו על חיינו כל עוד אנחנו נמצאים על הכדור הזה. אבל איך בדיוק יודעים אנשי הנתונים לקחת את כל המידע שמגיע אליהם בזמן ביצוע הסקר ולנתח אותו לכדי תוצאות קונקרטיות שאפשר להסיק מהן מסקנות? ומה באמת עושים עם התוצאות של הסקרים ואיך מיישמים את ההחלטות האלו בפועל? בכל הסוגיות האלו ובעוד אחרות אנחנו מתכננים לעסוק במאמר זה.
מכון המחקר מאגר מוחות בראשות הפרופסור יצחק כ"ץ הוא אחד המוכרים בארץ ובאמתחתו מוניטין של דיוק ומקצוענות. בזכות העובדה שראשי מכון המחקר נמצאים בחוד החנית המעשית והתיאורטית של תחום המחקר והסקרים, באפשרותנו להביא לכם ולכן את תוצאות הסקרים המדויקות ביותר והאיכותיות ביותר. לפרטים נוספים על השירותים שאנחנו מציעים – חייגו אלינו עוד היום.
מה עושים לפני שמתחילים בניתוח סקרים?
עוד הרבה לפני שאנחנו מקבלים את התשובות הראשונות לסקרים שלנו, ולמעשה עוד לפני שהתחלנו בחיבור ובניסוח שאלות המחקר שלנו, אנחנו צריכים להבין מה המטרה שלנו מהסקר. כל שאלת מחקר שנציב יכולה להוביל אותנו בדרך אחרת ולכן עוד לפני שנצא לדרך אנחנו צריכים לנסח בצורה מדויקת ותמציתית ככל האפשר מה מטרת המחקר שלנו ומה אנחנו רוצים לבחון. רק לאחר מכן אנחנו יכולים להתחיל בשלבים האחרים של בניית השאלון, מציאת קהל היעד המתאים וקביעת המשתנים והמדדים שבאמצעותם נבחן את שאלת המחקר המרכזית שלנו.
ניתוח סקרים – איך מבינים את תוצאות המחקר שלנו?
עוד לפני שבכלל נתחיל לנתח את הסקרים שלנו, ולמעשה עוד לפני שנתחיל בביצוע של סקרים, אנחנו צריכים להבין את ארבעת המדדים השונים שיעזרו לנו לבחון כיצד למדוד את הנתונים שאספנו ובאיזה הליך סטטיסטי עלינו לבחון אותם. להלן ארבעת המדדים המדוברים:
- מדד נומינלי
המדד הנומינלי מדרג את המידע ללא ערך ממשי, קצת כמו תגיות שם. כדי להבין את המדד הזה בוא נדמיין שאנחנו שואלים את הנסקרים לגבי רכבים ואנחנו מבקשים מהם לבחור את מותג הרכב שבו הם נוהגים מתוך רשימה. הבחירה שאותה יבחר הנסקר לא מעידה על מידת שביעות הרצון שלו מאותו רכב, היא פשוט מציינת בפנינו את המידע הזה. - מדד סדיר
באמצעות המדד הסדיר אנחנו יכולים לסדר את התשובות בסדר שיש לו ערך כלשהו בעבורם. זהו למעשה אחד המדדים הנפוצים ביותר בסקרי שביעות קהל והדוגמה הטובה ביותר כדי להבינו היא כאשר נותנים לנסקר לבחור מספר בין 1 ל – 10 כאשר 10 זה הציון הגבוה ביותר ו – 1 הוא הנמוך ביותר. - מדד מרווחים
סולם המרווחים מתאר בעבורנו גם סדר וגם את ההבדל בין הערכים השונים. למדד זה יש ערך כמותי חשוב מאוד כיוון שהמרווחים נשארים עקביים לאורך הסולם כולו, אבל אין בפועל מדד אפס אמיתי. הדוגמה הטובה ביותר למדד זה היא מבחני IQ שמטרתם להראות לנו מרווחים בין השכלה או הליכים מחשבתיים של אנשים. - מדד יחסי
בהגדרתו הבסיסית המדד היחסי דומה למדד המרווחים כיוון שגם הוא מתאר בעבורנו את הסדר ואת ההבדלים בין הערכים השונים. אך בשונה ממד המרווחים, במדד היחסי כן יש תוצאת אפס. לשם ההמחשה של מדד זה נביא שאלה כדוגמת "כמה כסף אתה מוציא בממוצע בחודש על קניות מקוונות?".
בבואנו לנתח את הסקרים השונים אנחנו משתמשים בשיטות ובטכניקות שונות, כאשר הדבר החשוב ביותר הוא לשמור תמיד על נאמנות לנתונים ולא להכניס פנימה שיקולים ומחשבות אישיות. כדי שסקר יקבל את מידת האמינות הרצויה, חשוב להקפיד על כללי מחקר מקצועיים לאורך כל שלבי ביצוע הסקר ובמיוחד בבואנו לנתח את תוצאותיו.
כללים שחשוב לשמור עליהם בזמן ביצוע וניתוח סקרים
- ניסוח השאלה יהיה ברור וענייני
- על השאלות להיות מאוזנות ולא מוטות לכיוון תשובה מסוימת
- מומלץ להימנע משאלות שמנוסחות בשלילה
- יש להפריד כל שאלה בפני עצמה
- כאשר מביאים אפשרויות בחירה, חשוב שהתשובות הניתנות יהיו מאוזנות
- הפרדה בין האישי לנשאל (על הסוקר להימנע מהכנסת שיקוליו האישיים אל המחקר)
מה עושים עם ניתוח הסקרים?
בהמשך אנחנו מתכננים לכתוב מאמר שלם שיעסוק בשאלה החשובה הזו, ולכן כרגע נתייחס לדברים בקצרה יחסית. כאשר הסקרים מבוצעים ומנותחים, המידע והנתונים שנאספו נשלחים אל מזמין הסקר וזוהי החלטתו הבלעדית כיצד ואיך לנהוג באותם סקרים ובתוצאותיהם. בספר "עם הסקר" שכתב פרופ' יצחק כ"ץ מסופר על ראש מועצה מקומית מכהן מדרום הארץ אשר הזמין סקר שביעות רצון של תושביו לקראת הבחירות המוניציפאליות. כאשר הגיעו תוצאות הסקרים וניתוחם, ראה אותו ראש מועצה כי תושביו מאוכזבים מאוד מפעילותו בחמש השנים האחרונים וכי מרביתם לא ששים להצביע לו בשנית.
לאחר שנודע לאותו ראש מועצה על תוצאות הסקר הוא החליט לגנוז את הסקר כאילו מעולם לא התקיים. החשש שלו כי ממצאי הסקר יגיעו לפעיליו ויפגעו בהתלהבות שלהם עמד מעל כל שיקול אחר והוביל אותו להחלטתו. מועמד אחר אולי היה בוחר לפרסם את התוצאות ולנסות לשנות את התמונה לטובתו על ידי הפיכתו לאנדרדוג ומועמד אחר אולי היה בוחר לקחת את ניתוח הסקר ולפרוש לביתו כדי לצמצם את הוצאותיו ואת הפגיעה העתידית באגו שלו.
לסיכום, ניתוח הסקרים הוא חלק מהותי מביצוע הסקר ועלינו להביא אותו לחשבון עוד לפני שאנחנו מתחילים בכלל לתכנן את הסקר. אך בסופו של יום, כאשר תוצאות הסקרים בידינו, ההחלטה מה לעשות איתן היא בידיו של מזמין הסקר וכל אחת מההחלטות היא לגיטימית. לפרטים נוספים – צרו איתנו קשר.