הרבה פעמים אנחנו אומרים שסקרים הם חלק בלתי נפרד מחיינו, והרבה פעמים אנחנו נתקלים בגבות שמורמות באוויר בתגובה. כדי להבין עד כמה סקרים הם חלק מחיינו אנחנו יכולים לחזור אחורה בזמן ולראות כיצד "תעשיית הסקרים" הולידה מעריצים רבים, לצד מבקרים רבים. אחד מאותם מבקרים הוא הפילוסוף הגרמני הנודע – פרידריך ניטשה. ניטשה, בן המאה ה – 19, טען נגד סקרים את הטענה הבאה – "ואם נכונים הדברים הנאמרים על העצל שהוא מכלה את זמנו, כי־אז יש מקום לחשש כבד, שבתקופה הרואה את ישועתה בדעת ־ הקהל (דרכו של ניטשה לכנות סקרים), הווי־אומר בעצלות הפרט – יומת הזמן באמת: כוונתי שבו יימחק מתולדות שחרורם האמיתי של החיים. מה גדולה תהיה סלידת בני הדורות הבאים מעיסוק בעיזבונה של תקופה, שבה משלו לא בני־האדם הממשיים אלא בני־האדם ממשאלי דעת הקהל".
ביקורתו של ניטשה לא רחוקה ממצב העניינים כיום. סקרים אכן משמשים אותנו בחיי היום יום כדי לקבל הרחקות ואפשר לראות זאת בכמות סקרי הבחירות שמבוצעים במדינתנו, אך כמובן שלא רק שם עוצר המבול. במאמר זה אנחנו רוצים לבחון את הזירות השונות שבהן משתמשים בסקרים כדי להמחיש את מידת החשיבות של ביצוע סקרים.
איפה משתמשים בסקרים?
אם נבחן את הזירות השונות שבהן משתמשים בסקרים נראה כי אפשר לחלק אותן לשש זירות מרכזיות, כאשר בחלק מהזירות קיימות גם תתי זירות. בואו ונראה מה הן אותן זירות:
- הזירה הפוליטית
הזירה הפוליטית היא מאותן זירות אשר מחולקות לתתי קטגוריות – הפוליטיקה הארצית, הפוליטיקה המקומית ופוליטיקת האיגודים. סוגי הסקרים שמשמשים את הזירה הפוליטית הם הנפוצים ביותר ובדרך כלל הם מתקיימים לקראת מועדי הבחירות השונות (לכנסת, למועצות המקומיות או לאיגודים המקצועיים) באמצעים כמו סקרי SMS סקרים טלפוניים ייעודיים. - הזירה האקדמית
כחלק מהמחקר האקדמי נעשה שימוש נרחב בסקרים כדי לבחון סיטואציות שונות. כך למשל הזירה האקדמית נחשבת לחלק בלתי נפרד מכל פרסום מדעי ואפשר למצוא סוגי סקרים כמו סקרי פנים אל מול פנים, סקרי דואר, איסוף אל-תגובתי ועוד. - הזירה העסקית
כמו הזירה הפוליטית, גם הזירה העסקית מחולקת לשלושה תתי קטגוריות – סקרי שוק, סקרי לקוחות וסקירה ארגונית. סוגי הסקרים שבהם משתמשים בזירה העסקית הם רבים ומשתנים בהתאם לתת הזירה הספציפית, אך גם בהתאם לנושא שאותו אנחנו רוצים לבחון. אפשר לראות למשל שימוש נרחב בסקרי שוק ובדיקות היתכנות, אך זאת לצד סקרים שבוחנים אפקטיביות של קמפיינים שיווקיים או שביעות רצון העובדים בתוך הארגון. - הזירה הציבורית
הזירה הציבורית היא אחת מהזירות החשובות ביותר שבהן משתמשים תדיר בסקרים וזאת בשל ההשפעה העצומה שיש לסקרים אלו. מפקד האוכלוסין הוא אחת הדוגמאות המוכרות ביותר. מדובר על מרשם אשר מטרתו היא לבחון את החברה הישראלית על גווניה ורבדיה כדי שאפשר יהיה לקבל החלטות ארגוניות עם השפעות על תחומים רבים כמו הליכים פנים ארגוניים במשרדי הממשלה או תכנון ערים שייטיב יותר עם האזרחים. - הזירה המשפטית
אם אתם קוראים את הבלוג שלנו אתם וודאי לא מופתעים מקיומה של זירה משפטית וזאת בשל העובדה שאנחנו מדברים הרבה בבלוג שלנו על סקרים כעד מומחה בפני בית המשפט. חוות דעת מומחה היא אחת מאבני היסוד של מערכת המשפט וסקרים אשר מבוצעים כהלכה משמשים באופן תדיר כחלק מתהליך זה. - הזירה התקשורתית
אין כמעט מהדורת חדשות שמכבדת את עצמה שלא מפרסמת סקרי דעת קהל, ואנחנו לא מדברים רק על תוצאות המדגם שלפני הבחירות. סקרים ככלי להעברת מידע ולהשגת השפעה הם כבר מזמן חלק בלתי נפרד מהתרבות התקשורתית בארץ ישראל, וברחבי העולם, וסוגי הסקרים הנהוגים בזירה זו נעים בין סקרים אינטרנטיים לבין סקרים טלפוניים מסוג אומניבוס.
סוגי הסקרים שבהם משתמשים
קיימים סוגים רבים של סקרים, כאשר לכל אחד יש את היתרונות והחסרונות שלו. אפשר לאפיין את כלל הסקרים לפי כמה הבחנות בסיסיות.
- סקרים איכותיים לעומת סקרים כמותיים
- איסוף נתונים אובייקטיבים לעומת נתונים סובייקטיביים
- סקרים נקודתיים (סקרי אד – הוק) לעומת סקרים מתמשכים
- סקרים אשר נערכים לפני אירוע, בזמן האירוע ואחריו
- סקרים שבהם הנשאל מגיב לעומת סקרים שבהם הוא נסקר ללא ידיעתו
- סקרים סינדיקטיביים לעומת סקרי לקוח בודד
כדי להבין באיזה סוג סקר עלינו להשתמש אנחנו צריכים להתחשב במגוון של שיקולים. כמובן שישנם השיקולים המוכרים כמו מתודולוגיה או בהתאם לקהל הייעד, אך אין להקל ראש בשיקול הכלכלי. כל סוג סקר דורש היקף משאבים אחר וחלק נכבד מהבחירה בסוג הסקר יהיה גם בהתאם לחברה עצמה שמבצעת את הסקר.
אם אתם מעוניינים להבין יותר את עולם הסקרים אתם מוזמנים לרכוש עותק של הספר "עם הספר" מאת האיש שעומד מאחורי מאגר מוחות – פרופ' יצחק כ"ץ. לפרטים נוספים על הסקרים שאותם אנחנו מבצעים – צרו איתנו קשר עוד היום.